top of page
  • Tal Solomon

איך כפתור בלתי נראה גרם לי לרעוב במשך שלושה ימים

כשעבדתי באוטודסק ישראל, לעובדים חרוצים - אלו הנשארים לעבוד במשרד מעבר לשעות העבודה המחויבות לפי חוק - הייתה את האפשרות להזמין אוכל על חשבון החברה. כמי שאוהב לפרוס את שעות העבודה שלו לאורך היום ובד"כ מבלה במשרד הרבה מעבר לשעות העבודה הנדרשות, יצא לי להשתמש בפרוצדורה הנ"ל יותר מפעם אחת. הרבה יותר מפעם אחת. למען האמת אני משתמש באתר הזה כל כך הרבה שאני מניח שתמונת פרופיל הפייסבוק שלי משמשת כתמונת הפרסונה העיקרית של צוות המוצר. 



ערב בהיר אחד, 19:30 לערך, שעה שהשמש עוד עומדת באמצע השמיים, חזר הרעב לבקר. בנקודה זו אני חייב לציין שאוכל, או יותר נכון, הצורך באוכל, אינו אלא פונקציה קיומית עבורי, כלומר אני מבין שאוכל הוא הדרך שלי להישאר בחיים ומשום כך אני אוכל. אינני מתענג על מנות, מעולם לא השתוקקתי לנסות אוכל שמעולם לא ניסיתי, לא נסעתי שעות עד למסעדה שכוחת האל היחידה במדינה שמגישה את המנה המושלמת - לא. אוכל הוא דלק לגוף ולכן כל עוד הוא לא מגעיל אני יותר מאשמח להסתפק בו. ומעניין לעניין באותו עניין- פניתי להזמין את ארוחת הערב שלי. 


הבעיה

ממש כמו בכל ערב אחר נכנסתי לאתר 'תן ביס' בכדי להזמין את המנה הקבועה שלי ממסעדת 'אובן קובן', מסעדה אסייתית לא רעה בכלל שמספקת בעיקר חוויית משלוח אדירה. למעשה המשלוחים שלה כל כך טובים שהטעם של האוכל מהווה פקטור נמוך מאוד בשיקול של האם להזמין מהם או לא. ממש כמו 'פיצה דומינוס'. העובדה שאני יכול לדעת כמעט בוודאות שהמשלוח יגיע תוך פחות מחצי שעה יחד עם כל השינויים וההערות שהוספתי למנה (והכי חשוב - חם!) הופכת אותי ללקוח נאמן. אבל כשנכנסתי לאתר, אותו אתר שאני, כאמור, מבקר מדי יום ביומו, משהו הרגיש לי שונה. האדום הוא אותו אדום, הלוגו הוא אותו הלוגו, אבל המסעדה הראשונה ברשימה - כפי שאני זכרתי אותה - השתנתה. לא זכרתי מה הייתה המסעדה הראשונה בפעם האחרונה שביקרתי באתר (בעיות recall קלות?), אבל זכרתי בוודאות שזו אינה המסעדה שהופיעה ראשונה בפעמים הקודמות (recognition מוצלח?). מה שכן זכרתי בוודאות היא שמסעדת 'אובן קובן' שמופיעה דרך קבע בעמוד הראשון כבר לא שם. 




מבוא למודל מנטאלי

לא איבדתי את עשתונותיי. הנחתי שמאחר ומדובר על מערכת המשמשת את כל המשרד, המסעדות שנמצאות כרגע בראש הדף הן כנראה האחרונות מהן נעשתה הזמנה, קרי שהמערכת מסתדרת באופן דיפולטי (כל עוד לא נעשה sort או filter) לאור ההזמנות האחרונות. הפרכתי את ההשערה במהירות כשבחנתי את המקומות מהם נעשו ההזמנות הכביכול אחרונות הללו, no offense. אחרי הכל אלו אותם האנשים שהזמינו בוודאות מקדונלדס. פילטרתי את הרשימה לפי המסעדות האסייתיות, בתקווה ש'אובן קובן' תקפוץ לראש הרשימה, ועדיין - אין זכר. ניסיתי לחפש את שם המסעדה בשורת החיפוש בעברית ובאנגלית עם מקף ובלי מקף, ועדיין - אין זכר. טוב, אז הערב לא נזמין אוכל. 

בערב שאחרי דבר לא השתנה. אני עדיין מחפש אחר 'אובן קובן', ובניסיון נואש למצוא את המקבילה שלה (שבמקרה נמצאת גם מולה על רחוב הארבעה בתל אביב) - 'מינה טומיי' - עלה בי חשד שבאג נוראי, "פאדתאי 2000", הוביל להעלמה של כל המסעדות האסייתיות רבתי מעל פני האתר. בדימיוני ראיתי את תן-ביס מחליטים על קידום המסעדות הדרום-אמריקאיות במנוע החיפוש שלהן, מה שהוביל לאחוזי המרה נמוכים עבור המסעדות האסייתיות, מה שהוביל לקרע טרנס-אטלנטי בלתי ניתן לגישור, מה שהוביל להישארותי רעב. אבל אז נזכרתי, או שעדיין דמיינתי, שמחקרים אנתרופולוגיים מדברים על הדרום-אמריקאיים כאנשים חייכנים וקלים לפיוס, ולכן החלטתי לחזור לעמוד הבית שלי בכדי לבדוק האם סכסוך העבודה עדיין בעיצומו. לדאבוני נראה שבאמת הגיע טופו עד נפש ואין שלום באופק. המקום השני ברשימה, מה שפעם היה מעוזו של אובן קובן, פינה את מקומו עבור, השם ישמור, סושי כשר. אין לי חלילה דבר נגד סושי כשר, אבל גם אין לי דבר נגד לבה ועדיין אני מעדיף להימנע מלטעום אותה.


הם כנראה האחרונים מהם נעשתה הזמנה.  

נכון, היא לא האסייתית הכי טובה בעיר, אבל המשלוחים שלה הם דפינטלי מהטובים ביותר בתחום. אבל אבוי! אובן קובן כבר לא עובדים עם תן-ביס! אוקיי, אוקיי, לא קרה כלום. יש עוד אסייתיות עם משלוחים סבבה באיזור. למעשה, ממש מעבר לכביש של אובן קובן, ברחוב הארבעה בתל אביב, יש את מסעדת מינה טומיי (שהייתה בעבר ברירת המחדל שלי, עד שגיליתי את אובן קובן). אבל, אבל, אבל - גם מינה טומיי לא על המפה! מה לעזאזל קורה פה? מה, כולם הפסיקו לעבוד עם תן-ביס? 


אז נכון, חדי העין ישימו לב שהבאנר שמשמאל, זה המבקש ממני לחוות דעתי על הפעם האחרונה שביקרתי במקדונלדס, מעיד על הדרישות הקולינריות המינימליות של כותב שורות אלו, אך אל תטעו; המוטיב הדומיננטי באישיותי הוא האובססיביות הקולינרית. הווה אומר שברגע שגיליתי מקום שאני אוהב לאכול בו, ובפרט להזמין ממנו אוכל, הסיכוי שאחליף אותו באחר שקול לסיכוי שעמרי כספי יפתח בחמישייה של גולדן סטייט בעונה הקרובה. ז'תומרת, זה יכול לקרות, אפילו יש סיכוי לא רע שזה יקרה פעם או פעמיים. וזהו בגדול. וכך נכנסתי יום אחרי יום לבדוק אם סכסוך העבודה הסתיים לו, והגם שמדי פעם הבליחה הודעה על מנה כזו או אחרת באובן קובן, לא מצאתי שום דרך להזמין מהמסעדה דרך האתר של תן-ביס. 


ואז ראיתי אותו.


צ'קבוקס קטן ומקולל, יושב לו באמצע המסך, זחוח ו- Unchecked, כשלידו התווית הסופר-מיקרו-קופית "כשר בלבד" עם איזה אייקון שרק פארוק עם משקפי תחתית הערק שלו או ההאבל בכבודו ובעצמו מסוגלים להבין מה קורה בו, ובלחיצת כפתור אחת, Check, כל האתר פתאום חזר לחייך. כל המסעדות שעד לא מזמן היו לחם חוקי** ונעלמו להן כך לפתע מבלי להותיר אפילו Cookies, דחקו בזריזות את גוזלות הכתר מראש הרשימה, ואובן קובן חזרה לחיי.


ומה הפשט?

על אף שלא נכחתי בתהליך האפיון של האתר, ואינני בטוח לגמרי מה האינטרסים העומדים מאחורי חלוקת המסך כפי שהיא כיום, אני חייב לתהות לגבי השבירה העיצובית בין תחילת flow ההזמנה (שלושת כפתורים הנפרדים [המבטלים האחד את השני] בחלק העליון ביותר של המסך) לבין המשך התהליך בחלק הנמוך יותר של המסך, המעוצב באופן שונה לחלוטין שמקשה מאוד לתאר "המשכיות" של תהליך (מפאת רקע שונה, התנהגות כפתורים שונה, הפרדה פיזית בין האזורים וכו'). אבל אולי יותר מהכל מפריעה לי ההמעטה האפיונית בחשיבות העצומה של אותו כפתור קטן ודהוי, המסוגל במחי v להעלים מסעדות כלא היו מעולם - בניגוד מוחלט אגב לשני ה dropdown'ים הסמוכים לו, אשר משום מה מקבלים "בולטות עיצובית" על פני אותו כפתור רב עוצמה. 


פרט ל- flow השבור שניתן לעצב מחדש על ידי תהליך עיצוב קונספטואלי (ספר מומלץ בסוף הפוסט) - תהליך לא קצר אך מעמיק ובריא, שיוביל לאיחוי תהליך ההזמנה, קיבוץ אובייקטים קשורים יחד וכמובן תיקוני UI כאלו ואחרים - אני רק יכול להמליץ לתן-ביס לתקן את הפס הזה: 




ובינתיים, כדי לא לשבור את הכיס, הנה המלצה לתיקון מהיר וזול של הפס הארור, על ידי החלפת הצ'קבוקסים בפילטרים שבאים לידי ביטוי כתגיות:



** 1 מתוך 14 אנשים הבין את משחק המילים העלוב הזה. אם את/ה ביניהם/ן הנה סרטון שכנראה תאהב/י:  https://youtu.be/Qdi_yp9FA-I


Comments


bottom of page